יישוב יקר.
שאלה גדולה עומדת לפתחנו, ממש בשער הצהוב:
כניסת פועלים פלסטינאים לעבודה ביישוב.
לא כולם אוחזים בדעה אחת:
מחד- יש חשש אמיתי לחיינו עם כניסת הפועלים. ראינו כבר שאי אפשר לסמוך בעיניים עצומות על "המערכת".
מי ישמור על חיי הילדים, נשות המגוייסים, כולנו, כאשר יסתובבו כאן מאות פועלים כפי שהיה בעבר?
מי ערב לכך שהפועלים האלו עצמם לא יספקו לאויבינו מידע פנימי על היישוב?
ואולי הם עצמם אויבינו?
מאידך- יש עלויות, תוספת של מאות אלפי שקלים לאנשים בתהליך בנייה,
יש עסקים שמבוססים על עבודת פועלים, שמקיימים עשרות משפחות ביישוב, שעלולים להינזק קשות.
כדאי לשים אל ליבנו- נזק כלכלי כבד עלול לפרק חיי אנשים, כלומר אין כאן "רק" שיקול כלכלי.
ומחשבות- לאן נלך מכאן אם לא הם? ומנגד: מה הכוונה אם לא הם, רק לא הם!
ללא ספק כולנו בוערים בצורך למחות את זכר עמלק, תמצית הרוע.
עבור חלקנו – זו הנקודה בשאלה הזו. ועבור חלקנו – יש רצון עז למצוא את הדרך…
לחיי שכנות. לא עם עמלק, עם שכנינו. כן, יש אמונה באפשרות כזו, מדם הלב, לא בהתעלמות.
בתוך כל הסערה,
חיים אנחנו.
לא המזכירות, לא הוועד, לא קבוצה זו או אחרת.
כולנו יחד כקהילה צריכים להחליט על מתווה.
לפני 2000 שנה, בתוך מלחמה כואבת וצודקת מאד,
שרפו הקנאים את מחסני האוכל שהעמידו עשירי ירושלים עבור הציבור,
מחסנים שיכלו להחזיק את העיר במצור.
בקדנציה שלנו, בהזדמנות שניתנה לנו, אנו מבקשים למצוא את הדרך המשותפת,
על אף הכאב המדמם, על אף הסערה בלב כל אחד.
ערב שיח, דיון, שמיעה ושיתוף יתקיים ביום שלישי, כ"ח בטבת, 9/1.
מעט אחריו (תאריך יפורסם) תתקיים הצבעת חברי אגודה על המתווה.
אנו מזמינים את כלל הציבור לבוא ולהיות חלק מהשאלה, משרטוט התשובה.
תביאו מים. תביאו חיבוק. תביאו חיוך. תביאו סבלנות. אם לכם תהיה מספיק – תנו קצת לחבר.
מודים ומתוודים – על פני השטח זה לא נראה אפשרי.
אך אם אנו לא נמצא את הדרך – מי ידע אם תמצא לנו.
לא אנחנו בני חורין להבטל ממנה.
בואו נתגייס כולנו, אולי משם יגיח האור.
על החתום: חברי וועד מנהל