סיכום תמציתי של הרב אבי להלכות ההכנות לפסח

בברית בין הבתרים אמר ה' לאברם: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה… ודור רביעי ישובו הנה. ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה. ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת".

ואכן היינו גרים בארצות לא לנו, שיעבדו אותנו, עינו אותנו, ואף גרוע מכך ואף הרבה יותר מארבע מאות שנה. אך שבנו הנה. השמש באה, ועלטה היה, גם תנור עשן, גם לפיד אש. ועכשיו אנחנו בין הגזרים האלה. ועדיין ברית כרותה בינינו: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת".

קמחא דפסחא

לפני הכל, לעצור רגע. לפני הכניסה לניקיון של הבית שלי, למצות שלי, לליל הסדר שלי, לשאול: למי עוד אני יכול לדאוג? למי עוד אני צריך לדאוג? זה יכול להיות בכסף, באוכל, בהזמנה לליל הסדר, בטלפון לבן משפחה או בחיוך לנדכא. ואין אדם שאין לו מה לתת.

למעשה: משאירים את התרומה בקהילה – קמחא דפסחא – גמ"ח תקוע תשפ"ד

– לתרומה באמצעות אתר J-GIVE (תרומה מוכרת לפי סעיף 46): כאן

– לתרומה באמצעות אפליקציית Pay Box לחצו על הלינק: כאן

– לתרומה באמצעות אפליקציית BIT ניתן לשלוח תרומה לאלעד מאיר במספר: 052-8646335.

– ניתן גם להעביר באופן ידני לבתיהם של אלי בש/ איריס זינגר/ אייל לוי/ אלעד מאיר.

 גמ"ח המזון של יהושע צימרמן ישמח לקבל כל חמץ בחבילה סגורה שלא פג תוקפו. ניתן להביא את החמץ לבית של יהושע צימרמן (רחוב אדירים 475) ולהניחו במחסן הפנלית שבצד שמאל. יהושע ישמח גם לבוא לאסוף את המצרכים מביתכם: 0546330007.

 מכירת חמץ

חמץ בפסח אסור לא רק באכילה ובהנאה, אסור גם שחמץ יימצא ברשותנו. חמץ שעבר עליו הפסח (כלומר שהיה ברשותו של יהודי בפסח) נאסר בהנאה אחרי פסח. כדי לא לעבור על איסור 'בל יראה ובל יימצא' אנחנו מנקים היטב את הבית ומבערים את כל החמץ, כפי שיפורט להלן. אבל יש חמץ שאדם אינו רוצה להפסידו, ולכן אינו רוצה לבערו, אך עם זאת גם אינו רוצה לעבור עליו ב'בל יראה' וב'בל יימצא'. לשם כך ניתן למכור את החמץ הנותר לגוי ולחזור ולזכות בו לאחר הפסח. הפתרון הזה לא אידיאלי מכמה סיבות ולכן יש שסומכים עליו רק בדוחק, כגון במצב של הפסד גדול או במצב של ספק (כגון מוצרי מזון שאין עליהם הכשר לפסח וחוששים שמא מעורב בהם מעט חמץ או שהשתמשו בהם במהלך השנה וחוששים שמא נפל לתוכם מעט חמץ) או כאשר בכל מקרה החמץ הזה עומד להישאר בבית. את החמץ שמוכרים יש לסגור במקום מיוחד (ארון, חדר וכד') ולסמן היטב.

הרוצה להסדיר את מכירת החמץ שלו באמצעות רבני היישוב יחתום על טופס הרשאה עד יום ראשון, י"ג בניסן (21.4) בערב. עד השעה 10:30 בבוקר למחרת (יום שני, ערב פסח) יש להכניס את כל חמץ העומד להימכר אל המקום שיושכר לנוכרי, ואת כל שאר החמץ יש לבער ולבטל עד 11:30 בבוקר (סוף זמן אכילת חמץ: 10:25). בסוף חג הפסח אין להשתמש בחמץ עד מוצאי שביעי של פסח, כלומר בשעה 20:15.

אפשר להסדיר את מכירת החמץ אצל הנאמנים הבאים: הרב אבי וולפיש, יוסי טמפלמן, מיכאל ויינשטיין, הרב דוד דהן, הרב עזרא עדס, הרב יוסי פרומן, ישורון עמיחי, דוד פיאלקוף, הרבנית הדסה פרומן, דוד ליכסנברג, אוריאל מדמון, מיכאל שוקרון, מוטי קליין, נחום טוכמן, שירה פלמר.

המבקש למכור מודיע לנאמן שהוא ממנה את הרב אברהם בלידשטיין למכור את החמץ שלו. יש לציין היכן יימצא החמץ, מהו ומה שוויו הכספי. את המינוי עושים גם ע"י חתימה וגם ע"י הגבהה של חפץ.

חב"ד: כאן

כיפה: כאן

 צהר: כאן

הכשרת המטבח והכלים לפסח

האיסור לאכול חמץ בפסח הוא חמור במיוחד. גם אוכל שהתערבבה בו כמות קטנה של חמץ בפסח או שקיבל טעם מחמץ בפסח, נאסר באכילה. לכן מקפידים מאוד שהמטבח בו מכינים את האוכל בפסח יהיה נקי לגמרי מחמץ ממשי, אפילו פירור. מוצרים שאינם כשרים לפסח עלולים להכיל כמויות קטנות של חמץ ואין להשתמש במוצרים כאלו בפסח או להחזיקם במטבח. בנוסף, מקפידים שלא יהיה טעם של חמץ בלוע בכלים ובמשטחים בהם מכינים ואוכלים את האוכל בפסח. כלים ומשטחים בולעים את טעם החמץ שבהם אם החמץ חם או חריף או הונח בהם למשך זמן רב (24 שעות). יש כלים שקשה או בלתי אפשרי להוציא מהם את טעם האיסור ובכלים כאלה אין להשתמש בפסח, אם השתמשו בהם במשך השנה לחמץ, למשל כלי חרס ותבניות אפייה. כלים אחרים ניתן להכשיר באופנים שונים. אופן ההכשרה של הכלים נקבע לפי האופן בו הכלי בלע את החמץ – "כבולעו כך פולטו". לכן כלים שבלעו חמץ בתהליך של בישול (כגון סיר, מצקת) יפלטו את החמץ באותו אופן (="הגעלה" – הכנסת הכלי למים רותחים). כלים שבלעו חמץ במגע עם אוכל חם (ולא במגע ישיר עם האש, כגון כף שאוכלים איתה מרק) יפלטו חמץ באותו אופן (="עירוי" – שפיכת מים רותחים על הכלי). כלים שבלעו חמץ בחום גבוה וללא נוזלים (כגון מחבת, שיפוד, תבנית אפייה) יוכשרו ע"י אש ("ליבון חמור" – חימום עד שניתזים ניצוצות מהכלי). לפי השולחן ערוך, קובעים את אופן ההכשרה של הכלי לפי השימוש הרגיל שלו ומתעלמים משימוש נדיר; לפי הרמ"א, לוקחים בחשבון גם שימוש נדיר, למשל מזלג שבדרך כלל אוכלים בו אוכל קר ורק לעתים רחוקות בוחשים בו אוכל על האש. לספרדים, שנוהגים כשולחן ערוך, מספיק לשטוף את המזלג שטיפה יסודית; לאשכנזים, שנוהגים כרמ"א, צריך להגעיל אותו בגלל השימוש הנדיר.

יש שני הבדלים חשובים בין הגעלה לליבון מבחינת הכנת הכלי להכשרה: צריך להפסיק את השימוש בכלי לחמץ 24 שעות לפני הגעלה, אך לפני ליבון אין צורך בכך. בנוסף, לפני ההגעלה צריך לנקות את הכלי היטב מכל חלודה או לכלוך שדבוק בו (כגון בין הידית לסיר או בין הקת ללהב הסכין) אך לפני הליבון אין צורך בניקוי כזה. אגב, כלי שהכשרו ע"י הגעלה ניתן להכשירו גם ע"י ליבון קל (חימום שיכול לשרוף קש או נייר, כגון חום גבוה של תנור). לפעמים נוח יותר להכשיר כלי בליבון קל מאשר בהגעלה – מכניסים לתנור על חום גבוה לחצי שעה וזהו.

לפני שנפשוט על המטבח חשוב מאוד לשים לב: ונשמרתם מאוד לנפשותיכם – להיזהר ולנקוט בכל אמצעי הזהירות כשמשתמשים בחומרי ניקוי חריפים, כשמפרקים מכשירי חשמל וכששופכים מים רותחים.

מחבת, תבנית אפייה – ליבון חמור. בדרך כלל אי אפשר היות ויתקלקלו בליבון כזה ולכן מומלץ לקנות מיוחדות לפסח.

סיר, מצקת – הגעלה.

תנור, רשת – היות והאוכל לא נוגע בתנור עצמו מספיק ליבון קל: לנקות משאריות ממשיות של חמץ ואז להפעיל את התנור על חום גבוה לחצי שעה.

כיריים גז – חצובות: ליבון קל/ לכסות בנייר אלומיניום. 

שטח הכיריים שמתחת לחצובות: אין צורך להכשיר, שהרי האוכל אינו בא במגע עם המשטח. אם חוששים שמא יפול לשם אוכל חם ויאכלנו בטעות או יגיע לשם כלי חם יש לכסות בנייר אלומיניום.

כיריים אינדוקציה – להניח משטח חוצץ/ לנקות ולהפעיל 10 דקות עם סיר רחב ככל הניתן ולשפוך מים רותחים על השאר.

כיריים קרמיות – לנקות, להפעיל 10 דקות על החום הגבוה ולשפוך מים רותחים על השאר.

מיחם וקומקום חשמלי – אם יש חשש שבמשך השנה נגע בהם חמץ כשהיו חמים יש להגעיל (גם את המכסה). לשם כך צריך להסיר לפני כן את שכבת האבנית.

פלטת שבת חשמלית – לנקות היטב ולצפות בנייר כסף עבה.

מנגל גז – לנקות ולהדליק על החום הכי גבוה. לוודא שהלכלוך שלא התנקה נשרף. 

רשת: ללבן בכלב גז (אפשר בהכשרת הכלים הציבורית).

סיר פויקה – הגעלה. בפועל הרבה יותר קל לעשות ליבון קל.

מגש של כיסא תינוק – אם רגילים להניח עליו אוכל חם יש להגעיל או לכסות.

מקרר – לנקות היטב משאריות ממשיות של חמץ. פירורים בחורי האוורור שאין דרך להגיע אליהם ואין חשש שיפלו לתוך האוכל בפסח, גם אם נראים לעין, אין צורך לבער.

ארונות – כמו מקרר.

שולחנות – כמו מקרר. היות ואוכלים על השולחן יש לכסות אותו בפסח.

מדיח כלים – יש הרבה דעות. לעניות דעתי: 24 שעות אחרי השימוש האחרון, לנקות היטב מחמץ ממש (לשים לב במיוחד לפילטר, למתקן לסכו"ם, למפגש של הדלת עם ה"משקופים" ולפסי האיטום), לשפוך אקונומיקה על הפילטר ועל מתקן הסכו"ם, להפעיל על החום הגבוה ואחר כך להפעיל שוב על החום הכי גבוה עם חומר ניקוי. אם אפשר, יש להוציא את הרשתות ולשפוך עליהן מים רותחים.

מיקרוגל – גם כאן יש הרבה דעות. הצעתי: לנקות היטב, להגעיל את הצלחת המסתובבת (או להניח עליה קרטון וכד') ולחמם בתוך המיקרוגל כוס מים עד לרתיחה. עדיף לחמם את האוכל מכוסה.

כיור – אין צורך להכשיר היות ואין אוכלים מהכיור. אבל אם רוצים לשטוף בו כלים במים חמים או אם חוששים שמא ייפול לשם אוכל חם בפסח ויבואו לאוכלו, יש להכשיר. לנוהגים כשולחן ערוך, מספיק לשטוף היטב; לנוהגים כרמ"א, הפתרון הפשוט ביותר הוא לקנות כיור פלסטיק שמתלבש בתוך הכיור הקיים. 

אם בכל זאת רוצים להכשיר: כיור חרס אין דרך להכשיר. כיור נירוסטה ניתן להגעיל: לחכות 24 שעות מהשימוש האחרון בחמץ, להרתיח מים בקומקומט ולשפוך אותם לתוך הכיור בעודם רותחים ממש. יש לוודא שהמים הרותחים נגעו בכל נקודה בכיור בעודם רותחים. ניתן להיעזר לצורך כך באבן או ברזל מלובנים.

שיש – הפתרון הפשוט ביותר הוא לכסות עם נייר אלומיניום עבה. להיזהר מאוד לא להיחתך! 

אם רוצים בכל זאת להכשיר: ניתן להגעיל. מעיקר הדין מספיק להכשיר ע"י "עירוי מכלי ראשון" (=שפיכת מים רותחים ישירות מהכלי בו הם הורתחו) על השיש. לנקות היטב חריצים, לחכות 24 שעות מהשימוש האחרון עם אוכל חם ולשפוך מים רותחים מקומקום על השיש. יש לוודא שכל נקודה בשיש באה במגע עם מים רותחים (מבעבעים). לשם כך ניתן להשתמש בקומקום המחובר כל העת לחשמל ומרתיח את המים הנשפכים (ללחוץ ברצף על כפתור ההרתחה). לעתים צריך לעצור, לייבש את השיש ולהמשיך, שכן המים מתקררים על גבי השיש ומקררים את המים הנוספים ששופכים. 

יש מחמירים להגעיל ממש. לשם כך יש לחמם ברזל או אבן על הגז ולמשוך אותו על פני השיש בעזרת פלייר תוך כדי שפיכת המים.   

סכו"ם – הגעלה. לנקות היטב לפני כן. לא תמיד אפשר לנקות כשלסכו"ם יש ידיות. ידיות פלסטיק לפעמים אי אפשר להגעיל כי לא יעמדו בחום.

צלחות, כוסות – אם השתמשו בהן רק לאוכל קר אין צורך להכשיר ומספיק לשטוף היטב. אם השתמשו בהן לאוכל חם צריך להכשיר. 

חרס: אי אפשר להכשיר. 

זכוכית: לספרדים – אין צורך להכשיר ומספיק לשטוף. לאשכנזים – אי אפשר להכשיר זכוכית, כמו חרס. יש אשכנזים שמקילים בכלים מזכוכית מחוסמת (=פיירקס) (ויש שמקילים רק אם מגעילים שלוש פעמים. ובשעת הדחק יש מכשירים לשימוש בצונן ע"י השרייה במים שלושה ימים רצופים, תוך החלפת המים כל 24 שעות).

מגרדת, מסננת – אם השתמשו בהן לחמץ חם או חריף צריך להגעיל. מנקים היטב את החורים והחריצים לפני ההגעלה.

ניקיון הבית לפסח

בניגוד למטבח, בשאר הבית אין צורך לנקות בכזו יסודיות, היות ואין חשש שיבואו לאכול את הפירורים הקיימים. עוברים על איסור 'בל יראה ובל יימצא' רק בחמץ שהוא אוכל בעל חשיבות, כגון חתיכת בייגלה. פירורים אינם כלולים באיסור. אומר שוב, בקול גדול: מותר שיהיו פירורי חמץ בבית בפסח. אין בכך כל איסור. בנוסף, החובה לנקות היא רק במקומות שרגילים להכניס בהם חמץ. לכן ארון מצעים אין צורך לנקותו או לבודקו (אלא אם כן יש חשש שילדים קטנים הכניסו לתוכו חמץ). המקומות (מחוץ למטבח) בהם סביר להניח שמכניסים חמץ ואותם צריך לנקות ולבדוק: מכונית, מקומות שרגילים לאכול בהם (כגון סלון), משחקי ילדים (לחיסכון בזמן מומלץ לכבסם בתוך רשת או ציפית), תיקים, ערכת קפה, כיסי בגדים (תלוי בהרגלי השימוש של בני הבית), מקומות בהם ילדים קטנים מסתובבים עם אוכל.

יש דברים שמניחים על השולחן יחד עם אוכל, כגון ספרים, ברכונים וכד'. חפצים אלה יש לנקות היטב (ברמת הניקיון הקפדנית של המטבח) אם רוצים להניחם על שולחן האוכל בפסח. לכן עדיף לסגור ברכונים עם כלי החמץ ולא להניח על השולחן קלפי משחק או ספרי קודש (אם רגילים להניחם על השולחן במשך השנה כשיש עליו פירורים).

 קטניות, תרופות וקוסמטיקה

מותר להחזיק בבית את כל הנ"ל בפסח, גם לנוהגים שלא להשתמש בהם. אין צורך לבער או למכור, מלבד תרופות ממותקות (כגון כדורי מציצה), ששם יש מקום להחמיר.

ולגבי השימוש בהם:

קטניות – תלוי במנהג. מי שנוהג לאכול – יאכל, ומי שלא – לא, אלא אם כן זה מצב של דיעבד, שכבר התערבבו הקטניות במאכל ואינן ניכרות בו. למשל, אם מתארחים אצל מישהו שנוהג לאכול קטניות, לא לאכול אורז בעין, אבל יכולים לאכול תבשיל גם אם יש בו מרכיבים מקטניות. כמו כן ניתן לקנות ולאכול מוצרים שיש בהם שמן קטניות, לפי שזה כבר דיעבד – המוצר כבר קיים והקטנית איננה בעין.  

תרופות – תרופות מרות אינן ראויות למאכל כלב ולכן מותר להשתמש בהן גם אם הן עם רכיבי חמץ. תרופות שהומתקו ויש בהן רכיבי חמץ מותרות לחולה שיש בו סכנה, אך לא לחולה שאין בו סכנה. משחת שיניים בדרך כלל מותאמת במכוון לטעמם של בני אדם ולכן צריך שתהיה עם הכשר לפסח, שמא יבלעו מהמשחה.

קוסמטיקה – בדרך כלל איננה ראויה למאכל כלב ולכן מותרת בשימוש חיצוני.

בדיקת חמץ, ביטולו וביעורו

בדיקת חמץ – בתחילת ליל ארבעה עשר בניסן (הלילה שבין ראשון לשני, 21.4) בודקים את החמץ. יש לנקות ולסדר את הבית לפני כן באופן שיקל על הבדיקה עצמה, אך אין לסמוך על הניקיון הזה כתחליף לבדיקה. בודקים בעזרת אור של נר. במקומות בהם אי אפשר לבדוק ע"י נר, בגלל חשש מדליקה או מטפטוף שעווה, בודקים לאור פנס או תאורה אחרת. יש נוהגים לפזר בבית חמץ על מנת שיהיה מה למצוא בבדיקה. כדאי להיזהר, ולהכין רשימה של המקומות בהם הונח החמץ ולהניח אותו באופן כזה שלא יתפורר ויתפזר. את החמץ שנמצא בבדיקה, וכן כל חמץ נוסף ששומרים לאכילה למחרת, יש להניח במקום שמור היטב לאחר הבדיקה.

ביטול חמץ – לאחר הבדיקה מבטלים את החמץ שלא מצאנו בבדיקה. מטרת הביטול היא שלא לעבור על 'בל יראה ובל יימצא' אם חמץ זה יימצא בפסח.

ביעור חמץ – ביום י"ד בניסן (יום שני, 22.4) שורפים את החמץ שנותר (עד לשעה 11:30, סוף זמן הביעור). בעיקרון ניתן לשרוף את החמץ עד חצות היום ממש (12:37), אבל נהגו לשרוף מוקדם יותר. הסיבה לכך מורכבת: נוהגים לבטל את החמץ שוב בשעת הביעור ומקפידים לבטל אותו רק לאחר שמסיימים לשרוף אותו (שהרי אם נבטל אותו לפני כן, נמצא ששרפנו חמץ שכבר התבטל). היות וניתן לבטל את החמץ רק עד 11:30 (שכן אחר כך הוא כבר נאסר בהנאה ואינו ברשותנו כדי שנוכל לבטלו), דאגו לסיים את שריפת החמץ לפני שעה זו. יש להקפיד שהחמץ ישרף לגמרי לפני שמבטלים אותו.

סוף זמן אכילת חמץ – 10:25. אחרי שעה זו אסור לאכול חמץ.

 מצאתי חמץ בבית בפסח. מה עושים?

בעיקרון יש לשרוף את החמץ. אם החמץ נמצא בשבת או ביום טוב, מכסים אותו בכלי ובמוצאי שבת/ יום טוב שורפים. אבל בדרך כלל מכירת חמץ כוללת גם חמץ ששכחנו להכניס לארון הסגור, ולכן אם מכרתם חמץ, נראה שאין צורך לשרוף ואולי אפילו אסור (כי הוא בבעלות הגוי), אלא יש להכניס את החמץ למקום בו נמצאים דברי החמץ שנמכרו לגוי.

חמץ שעבר עליו הפסח

באופן כללי, חמץ שהיה ברשותו של יהודי בפסח, כך שעבר עליו ב'בל יראה ובבל יימצא', נאסר בהנאה גם אחרי פסח. לכן, לפני שקונים חמץ אחרי פסח יש לוודא שחמץ זה אכן נמכר לפני פסח לגוי. 

 הזמנים החשובים

סוף זמן אכילת חמץ (גר"א): 10:25    

סוף זמן ביעור וביטול (גר"א): 11:30           

סוף זמן אכילת מזונות: 15:58            

חצות יום ולילה: 12:37         

הרב אברהם בלידשטיין: 0545558427, blidaypt@gmail.com