חיים ביחד

"עיקר השלום הוא לחבר בין שני הפכים"

 

"עיקר השלום הוא לחבר שני הפכים. כשאתה רואה שני אנשים שהם שני הפכים ממש, אל תאמר שאי אפשר לעשות שלום ביניהם, אדרבא זהו עיקר שלימות השלום להשתדל שיהיה שלום בין שני הפכים.." (רבי נחמן מברסלב)

 

לאור אמונתנו באחדות עם ישראל, חשיבותה וכוחה

ולאור העובדה שקהילת תקוע הוקמה באופן מוצהר כיישוב לכלל ישראל

אנו, תושבי תקוע דהיום, מצדיעים למייסדי היישוב על החזון ליצירת מציאות חדשה של חיים יחדיו ומתחייבים באמנה הזאת לשמור על קהילת תקוע כמגדלור המחבר בין כל חלקי העם.

 

חזון היישוב לכלל ישראל מושתת על ארבעת היסודות הבאים:

א. מכנה משותף ומפגש משמעותי:    כֻּלָּנוּ, בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד נָחְנוּ

למען יצירת אורח חיים קהילתי יהודי ישראלי משמעותי ומשותף, ומתוך האמונה כי רב המשותף על המפריד, אנו קוראים לשים דגש על המאחד, על העיקר ולא על הטפל, מתוך ויתור והכלה.

 

ב. חינוך משלב:      הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד

השילוב בין ילדים ונוער מכל הגוונים בעם ישראל הינו ברכה ולא עול. יש ליישם את עקרונות החינוך המשלב על כל ילדי הישוב בכל גיל, כך שכל אחד ואחד מהם ירגיש חופשי לחיות כדרכו. 

 

ג. קליטה:   יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל

מבנה דמוגרפי קהילתי מאוזן הינו תנאי בסיסי לקיומה של קהילה משלבת בריאה ותוססת.

בהתאם, יש לעשות מאמצים באמצעות מערכת קליטת התושבים להשבת האיזון בין הקהילות השונות בתקוע באמצעות חשיפת הישוב למגזר החילוני ועידוד קליטה.

 

ד. הנהגה וסדרי עדיפויות   סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה 

ישומה של אידאולוגיה משלבת דורשת תשומת לב והשקעת משאבים ציבוריים.

יש לוודא שההחלטות בישוב יתקבלו בהתאם לחזון של אחדות ישראל כערך עליון.

א.     מכנה משותף ומפגש משמעותי

 

היישוב יאפשר לכל הזרמים הקיימים בתוכו לחוש בנוח וזאת מבלי לטשטש את ההבדלים הקיימים ביניהם. יש להדגיש את המשלב והמשותף תוך שמירת מקום לאירועים לאוכלוסיות שונות. יש לחזק תרבות יהודית ישראלית במרחב הציבורי ולעודד ולתקצב פרויקטים ואירועים קהילתיים מחברים.

 

1.    תוכנית שנתית מחברת

 

קהילה מעורבת איננה מתמצית בבית הספר ודורשת התייחסות גם לחברת המבוגרים.  הישוב יזום, יארגן ויתקצב תוכנית שנתית לחיזוק המכנה המשותף וליצירת מפגש משמעותי בין כל חלקי הקהילה – ילדים, נוער ומבוגרים –  לרבות:

נושא שנתי

הכרזה על דמויות מופת

פרויקט חדש לחיבור בין קהילות

עשיה בטבע

תרבות משלבת

[פירוט ודוגמאות בנספח]

 

2. בית משותף, מרחב ציבורי ומפגש בין קהילתי

 

א. בית הכנסת: יש לקרוא לציבור החילוני ליטול חלק בפעילויות קהילתיות שאינן תפילה המתקיימות בבית הכנסת, כגון קידושים והרצאות. בנוסף, יש לעודד קיום מפגשי תרבות הפיס בבית הכנסת ובמבני ציבור נוספים, כגון הרצאות, שירה בציבור.

ב. בריכה: בשל המגוון האנושי המיוחד של תקוע, חלוקת משאב הזמן יקבע על פי עקרונות הישוב המעורב ולא על פי דרישות הרוב, כך שהשעות לא יחולקו על פי התפלגות אוכלוסיית הישוב.  היחס בחלוקת השעות ימשיך להיות כך שחצי מהשעות יהיו שעות נפרדות וחצי מהשעות יהיו שעות מעורבות ומשפחה.

ג. יש להקצות מבנה לשימוש בשבת לקהילה החילונית. העדיפות היא למבנה ציבור שאינו בבעלות האגודה שהאגודה תשכור.

אם מדובר במבנה שאינו קשור לאגודה (יזמה פרטית או משהו כזה) אז מה זה נוגע לאסיפת חברים?

אם מדובר במבנה שלא שייך לאגודה והאגודה שכרה עבור הציבור החילוני – אזי לכאורה לפי הניסוח של סעיף 131 לתקנון אין איסור לחלל שבת. ברם, זו פרשנות שעלולה להיות נתונה לביקורת.

כפי שנאמר – "העדיפות"

ד. תקציב התרבות יוקצה לכל. יש לשריין תקציב גם לאירועים שהם חילונים במובהק בנוסף לתרבות תורנית.

ה. תוקם וועדה שתגבש הצעה לשירים, אמרות, שמות כיכרות וכד' במרחב הציבורי

ו. שער היישוב תמיד יהיה פתוח בשבתות וחגים

[ראה נספח]

 

ב.     חינוך משלב

 

1.    חינוך פורמלי

 

רקע: מערכות החינוך בתקוע הן דתיות ביסודן ושייכות לזרם הממ"ד, לעיתים  ללא התחשבות בתלמידים ממשפחות עם השקפות עולם אחרות. הילדים וההורים האוחזים באותן השקפות עשויים לחוש שאין להם מקום במערכות כאלה. מערכות החינוך בישוב מגדירות אותו במידה רבה והן המקום להשקה ולמפגש בין ילדי הזרמים השונים.

א. הקמת "מועצת החינוך הקהילתי". מדובר בפורום שיאגד את כל גופי החינוך בישוב מגיל 0 ועד 18: מעונות, גנים, צהרונים, ביה"ס, תנועת נוער, וקייטנות. מטרת הגוף להעביר הכשרות בנושא חינוך מעורב, לטפל בבעיות שיועלו מהשטח, להוות כתובת בנושא להורים, אנשי חינוך וילדים, וליצור שיח פורה בין הגופים השונים בעניין. לגוף ימונה רכז מטעם היישוב ובמימונו. אדם זה יהיה גם רכז השילוב בבית הספר, והוא יבחר על ידי נציגים  מהנהלת בית הספר, ועדת החינוך, הועד המנהל וועדת האמנה. [פירוט בנספח]

ב. בית ספר: חומרי הלימוד יבחרו מתוך מחשבה ורגישות לכלל אוכלוסית תלמידי ביה"ס בהתאם להנחיות החמ"ד .

ג. . הנהלת בית הספר וצוות המורים: יש לעודד קליטת מורים וצוות מנהל מכל גווני הקשת הדתית. צעד זה מחייב פרסום משרות גם בערוצים שאינם דתיים במהותם.

ד. הכשרה והשתלמויות בחינוך משלב: כל צוות המורים יעברו השתלמויות מידי שנה בנושא חינוך משלב. תנתן עדיפות למורים עם ניסיון והכשרה לחינוך ולימודי יהדות. מורים חדשים יעברו הכשרה ויחויבו בשנתם הראשונה לצפות בשיעורים של מורים ותיקים.

ה. תוכנית הלימודים: הועדה ממליצה להמשיך בלימוד משותף של שיעורי ההלכה (אורחות חיים), בשני סייגים: א. שמו ישונה ב. המורים שילמדו אותו יוכשרו לכך באופן מיוחד. מורה לא יתקבל לשיעור לפני שיאושר ע"י מנהל/ת ביה"ס, צוות מורי ההלכה ורכז החינוך. התכנים שילמדו בו יותאמו ברגישות לכלל האוכלוסיה

במקביל לשיעור גמרא ילמד שיעור חלופי אחר, שאינו יהודי-דתי במהותו.

יש לקיים את התקנון שאינו מבדיל בין החטיבות בהתייחסו לתפילה ולימודי קודש.

ו. בית הספר משותף נתפס בקרב חלק מהקהילה כתנאי הכרחי לקיומה של קהילה משלבת ובקרב חלק אחר של הקהילה ישנה הבנה שניתן לקיים קהילה משלבת גם ללא בית ספר שכזה. אולם, מתוך הבנה שהקמת בית ספר נוסף בעל אופי דתי/חילוני מובהק  יכולה לגרום לתהליך בלתי הפיך אשר יביא להפרדות הקהילות השונות בטווח הארוך, אנו מקבלים על עצמינו שלא להקים בית ספר נוסף בתקוע שאינו מושתת על עקרונות החינוך המשלב.

2.    חינוך בלתי פורמלי

 

תנועת הנוער בני עקיבא הפועלת בישוב היא דתית, והנוער החילוני עשוי להרגיש לא שייך. רכז החינוך המשלב יהיה אחראי על הכשרת הקומונרית והמדריכים לעבודה מול הנוער שאינו דתי ויפעל בשיתוף פעולה עם רכז הנוער היישובי לעידוד השתלבותו בתנועת הנוער.

 

ג.      קליטה מאוזנת

 

 המפתח להצלחת היישוב המעורב הוא באיזון דמוגרפי דרך מתן עידוד לקליטת חילונים, אשר מתאימים ליישוב מעורב.

1. ההעדפה מתקנת ומינוי רכז/ת קליטה:  לקראת פרוייקט בניה חדש, יש להחיות את הגרעין החילוני/מעורב באופן חוצה ועדים ולהקצות לו תקציב. בינתיים, רכז קליטה שימונה וימומן מטעם הישוב יפעל באופן אקטיבי להבאת חילונים לתקוע.

2. היישוב יפרסם בערוצים הכלליים פרויקטים חדשים לבניה, באופן מובלט וראוי.

3. וועדת היכרות תבהיר לנקלטים חדשים את רוח היישוב, תציג בפניהם את האמנה ותבקש מהם לחתום עליה.

 

ד.     הנהגה וסדרי עדיפויות

 

1. הישוב יפעל להשבת האיזון באמצעות פרויקט גדול.

אנו מציעים את האפשרויות הבאות:

א. הקמת מכינה קדם צבאית חילונית/מעורבת.

ב. הקמת כפר סטודנטים מעורב או חילוני.

החברים במסגרות הנ"ל יתנדבו ויתרמו לקהילה. הישוב יקצה קרוואנים או מבנים אחרים לצורך כך.

לשם הקמת המיזם ימונה פרויקטור בשכר מטעם הישוב.

2. תוקם ועדת קהילה משלבת, שתפקידה המרכזי לדאוג לשימור ולביסוס הוויתו של היישוב תקוע כיישוב מעורב. הוועדה תעקוב אחר פעולות רכז/ת הקהילה ותעזור לרכז/ת לקדם פרויקטים מקדמי שילוב.

4. חברי הועד יחתמו על אמנת החיים המשותפים

אחרית דבר

 

סיפר בנו של הרב מנחם פרומן:

 

הייתי מלמד את הספר ליקוטי מוהר"ן במשך כמה שנים לסטודנטים חילוניים. אחת התלמידות הקבועות אמרה שהיא באה ואוהבת ללמוד למרות שהיא אתאיסטית גמורה, ואינה מאמינה בכלל באלוקים.

פעם אחת, כשלמדנו הרבה מענייני תודה ומעלת הכרת הטוב, היא התלהבה מאוד מהשיעור ובאה להגיד לי בסוף השיעור שהיא מרגישה תודה עמוקה על כל דבר בחיים. שאלתי אותה: "אם אינך מאמינה, למי את אומרת תודה?" והיא אמרה שזו באמת שאלה טובה והיא צריכה לחשוב על זה.

בערב, כשחזרתי הביתה, סיפרתי לאבא את מה שהיה בשיעור, והייתי קצת מרוצה מעצמי שככה אמרתי לה והנה עוד מעט היא חוזרת בתשובה…

אמר לי אבא: "אני לא חושב שקידמת אותה מבחינה רוחנית. יכול מאוד להיות שהתודה שלה, שהיא לא יודעת למי היא מודה, גבוהה יותר מהתודה הדתית שלך, שיש לך תשובות מפורטות והסברים מדויקים למי אתה מודה".

 

 

מתוך "חסידים צוחקים מזה, שיחות ששמענו מהרב מנחם פרומן"

11/10/21
רוצים לקחת חלק בעיצוב תחום הרוח בקהילה המעורבת שלנו?
חיים ביחד
WhatsApp-Image-2021-10-06-at-09.40.37
כל העדכונים שלחיים ביחד
בתיה ביורק - רכזת חיים ביחד

כיף שבאת!