תערוכת היחיד חקוק ברוח של חובב לנדוי היא הזמנה להאטה והקשבה, בימים של קושי ואי נחת היא מציעה התבוננות מעמיקה ורכה ברווח שבין האותיות, בתנועה שמותירה סימן בעולם, במלמול השקט שנשמע מתחת לרעשי החיים.
בספר יצירה ב', ד כתוב: "עשרים ושתים אותיות יסוד חקוקות בקול חצובות ברוח". חובב יוצא למסע שבוחן את כוח האותיות, את מרחביו של הדף הלבן ואת פעולת הכתיבה וההקשבה כאקט של בריאה ובחירה.
התערוכה היא פרי של מסע רוחני ומעשי המשלב סאונד, קליגרפיה יפנית, תורות זן ומדיטציה, הקלטות וזכרונות, ומוצגים בה מיצבים, עבודות וידאו ועבודות סאונד אינטראקטיביות. בשיטוט בין העבודות נשמעות אותיות הנכתבות באור, אפשר לראות את הקולות העיצורים והתנועות, ואף לשוב אל חומרי היסוד- אבן, מים, דיו, צליל ושקט. זהו ריקוד או הרהור שנע במקביל על המעגל הקיומי של זיכרון ונשיה ועל המשחקיות הטבעית שבין ילדות לזקנה.
