טור תרבות – תקועיתון 876 (17.12.21, פרשת ויחי תשפ"ב)

אנשי ונשות תקוע, יקרים ויקרות,

יש שטף מבורך של שגרה, של עשייה ושל יוזמות. אני מקווה שהחורף יצטרף בקרוב וימטיר עלינו שפע של גשם אמיתי וממשי.

הבטחתי שגם הפעם, כמו בפעם הקודמת, אצלול לעומק של נושא חשוב-
אירועים לדתיים, אירועים לחילונים.
אז הנה אני מקיימת.

יותר מפעם אחת שמעתי תושבים שאומרים שיש אירועים לדתיים, אבל לא אירועים לחילונים. כשאני ניגשת לזה, נראה לי שקודם כל צריך להבין מה זה בעצם 'אירוע לדתיים'? איך זה נראה? מה התוכן? ומה זה 'אירוע לחילונים'?

איך הייתם מסווגים הדלקת נרות משותפת? וחגיגת נובי גוד? מה לגבי ערב מחווה לרב שלמה קרליבך – אירוע דתי או לא? וערב שירי פול סיימון?

אני אגיד איך אני תופסת את זה ואני יותר מאשמח לשמוע הדים ותגובות –
כאלו החולקים על דבריי, וגם כאלו המסכימים איתם. זה יעזור לי לדעת איפה אתם, הפרטים שמרכיבים את הקהילה, נמצאים.

ההפרדה הזו מאולצת עבורי. אני רואה את המסורת כדבר מופלא, ומבחינתי לוח השנה היהודי לא שייך לדתיים, אלא לכולם. חנוכה, פסח, סוכות וגם ראש חודש הם אוצרות של כולנו.
לכן כשהרב אבי ואני ישבנו לחשוב על אירועי ליל שבועות או על המפגש בתשעה באב, לדוגמא, ניסינו לחשוב איזה תוכן יכול לדבר לכולם, כלומר בחרנו לא לשים במרכז את המצוות הפרקטיות, אלא את המהויות, את מה שהחג או המועד מציין ומסמל ואיך הוא יכול לעורר אותנו למחשבה או חגיגה בטעם שהוא ספציפי לזמן.
מבחינתי, האירועים שמתקיימים פה סביב מעגל השנה אינם אירועים דתיים, אלא אירועים יהודיים, ושאר האירועים הם אירועים כלליים, שאינם נמצאים כלל על הציר של דתי-חילוני.

כבר כתבתי פה לא מעט על התפיסה של תרבות קהילתית, כזו שצומחת מתוך השטח. הובא לתשומת ליבי, שבעוד לדתיים יש מקום התכנסות וקהילה שנוצרת באופן טבעי מתוך התפילות וכל מה שקורה סביבן, לחילונים אין את זה.

בתיה, רכזת חיים ביחד, יזמה את הערב "החילונים באים" כדי לייצר התחלה של משהו כזה, שיכול לתת קצת יותר הרגשת שייכות לחילונים שלא מכירים ומחוברים עדיין, כי לפי מה ששמענו מהשטח, כרגע חלקם לא מרגישים נוח להגיע גם לאירועים הכלליים. אם יש לכם מחשבות לאן צריך להמשיך לקחת את זה, דברו איתי או עם בתיה.

ומילה על הנובי גוד באופן ספציפי, לאור הדיון הארוך שהיה עליו בפייסבוק-
יש פה קהילה רוסית גדולה ויפה, שמחכה מאוד שלמסורות שלה תהיה יותר נוכחות במרחב. נובי גוד הוא בהגדרה חג לא דתי, ועל כן הוא בוודאי לא נוצרי. זו מסורת של קהילת ברית המועצות שאני שמחה לתת לה מקום, כחלק מהרצון לתת לכל מי שנמצא בקהילה שלנו מקום.

ואולי באותה נשימה אפשר לדבר על אירועים לתתי-קהילות באופן כללי: אירועים לנשים, גברים, דתיים, חילונים, רוסים, תימנים, חד-הוריים, רווקים וכו'.
נראה לי שהבנתם את הקטע. יש לנו כל מיני מעגלי השתייכות, חלקם רחבים יותר וחלקם מאוד ספציפיים, ואם אתם מרגישים שיש מעגל או פלח שלא מקבל מענה, אני אשמח לשמוע ושנחשוב יחד איך נותנים לו מקום ושייכות.

עד כאן המחשבות שלי. אני מודה שאני מרגישה שזה עוד לא סדור ויש לי עוד על מה לחשוב בעניין. אשמח לשמוע אתכם.

חורף טוב,
אלה