הלכות פסח

דף הלכות לפסח

בברית בין הבתרים אמר ה' לאברם – "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה…ודור רביעי ישובו הנה. ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש…ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת".

ואכן היינו גרים בארצות לא לנו, שיעבדו אותנו, עינו אותנו, ואף גרוע מכך. ואף הרבה יותר מארבע מאות שנה. אך שבנו הנה. השמש באה, ועלטה היה, גם תנור עשן, גם לפיד אש. את הכל עברנו. ועדיין ברית כרותה בינינו – "לזרעך נתתי את הארץ הזאת".

קמחא דפסחא

לפני הכל, לעצור רגע. לפני הכניסה לניקיון של הבית שלי, למצות שלי, לליל הסדר שלי, ולשאול – למי עוד אני יכול לדאוג? למי עוד אני צריך לדאוג? זה יכול להיות בכסף, באוכל, בהזמנה לליל הסדר, בטלפון לבן משפחה או בחיוך לנדכא. ואין אדם שאין לו מה לתת.

למעשה – הודעה מהגמ"ח:

משאירים את התרומה בקהילה – קמחא דפסחא – גמ"ח תקוע תשפ"ב

 

✅ לתרומה באמצעות אתר J-GIVE (תרומה מוכרת לפי סעיף 46): https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/22277

 

✅ לתרומה באמצעות אפליקציית Pay Box לחצו על הלינק : https://payboxapp.page.link/U4JsiSDMRD3R6MNd7

 

✅ לתרומה באמצעות אפליקציית BIT ניתן לשלוח תרומה לאלעד מאיר במספר 052-8646335.

✅ ניתן גם להעביר באופן ידני לביתם של אלי בש איריס זינגר אייל לוי אלעד מאיר

גמ"ח מזון (בהנהגת יהושע צימרמן) אוסף בימים אלו מצרכים בכלל ומצרכי חמץ בפרט (ניתן להביא את המצרכים לרחוב אדירים, הבית הראשון מימין כשבאים מהמזכירות, מס' 475. אם יהושע לא בבית אפשר להניח בחדר המדרגות למעלה מאחורי דלת עם מגן דויד. יהושע ישמח גם לבוא לאסוף את המצרכים מביתכם, 0546330007).

ביעור פירות שביעית

מי שיש לו בבית יין מיבול שנת השמיטה, שהוא קדוש בקדושת שביעית, כגון מאוצר ב"ד או מהגינה הפרטית, עליו לבער את היין מביתו בערב פסח. "לבער" – היינו להפקיר אותו בפני שלושה אנשים שאינם מבני הבית, ולהוציא אותו מהבית החוצה. לאחר מכן ניתן לחזור ולזכות ביין, ושוב להכניסו הביתה.

מכירת חמץ

חמץ בפסח אסור לא רק באכילה ובהנאה – אסור גם שחמץ יימצא ברשותנו. חמץ שעבר עליו הפסח (שהיה ברשותו של יהודי בפסח) נאסר בהנאה אחרי פסח. כדי לא לעבור על איסור בל ייראה ובל יימצא אנחנו מנקים היטב את הבית ומבערים את כל החמץ, כפי שיפורט להלן. אבל יש חמץ שאדם אינו רוצה להפסידו, ולכן אינו רוצה לבערו – אך גם אינו רוצה לעבור עליו בבל ייראה ובבל יימצא. לשם כך ניתן למכור את החמץ הנותר לגוי, ולחזור ולזכות בו לאחר הפסח. הפתרון הזה לא אידיאלי מכמה סיבות ולכן יש שסומכים עליו רק במצב של הפסד גדול, או במצב של ספק (כגון מוצרי מזון שאין עליהם הכשר לפסח, וחוששים שמא מעורב בהם מעט חמץ, או שהשתמשו בהם במהלך השנה וחוששים שמא נפל לתוכם מעט חמץ), או כאשר בכל מקרה החמץ הזה עומד להישאר בבית. את החמץ שמוכרים יש לסגור במקום מיוחד (ארון, חדר וכד') ולסמן היטב.

למעשה – הרוצה להסדיר את מכירת החמץ שלו באמצעות רבני היישוב יחתום על טופס הרשאה עד תפילת ערבית ביום שלישי, י"ג בניסן (4/4). עד השעה 10:00 בבוקר למחרת (יום רביעי, ערב פסח) יש להכניס את כל חמץ העומד להימכר אל המקום שיושכר לנוכרי, ואת כל שאר החמץ יש לבער עד 11:38 בבוקר (סוף זמן האכילה 10:34). בסוף חג הפסח אין להשתמש בחמץ עד מוצאי שביעי של פסח, כלומר בשעה 20:00.
 
אפשר להסדיר את מכירת החמץ אצל הנאמנים הבאים:
 

הרב אבי וולפיש
 

יוסי טמפלמן
 

מיכאל ויינשטיין
 

הרב דויד דהן
 

הרב עזרא עדס
 

הרב יוסי פרומן
 

 

דויד פיאלקוף
 
הרבנית הדסה פרומן
 

דויד ליכסנברג
 

אוריאל מדמון
 

מיכאל שוקרון
 

מוטי קליין
 

נחום טוכמן
 

המבקש למכור מודיע לנאמן שהוא ממנה את הרב אברהם בלידשטיין למכור את החמץ שלו. יש לציין היכן יימצא החמץ, מהו, ומה ערכו הכספי.
את המינוי עושים גם ע"י חתימה וגם ע"י הגבהה של חפץ.
 

מי שלא מספיק להסדיר את מכירת החמץ באופן הזה, יכול לנסות למכור דרך האינטרנט –

חב"ד: https://www.hametz.co.il/chabad5/?utm_term=%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA%20%D7%97%D7%9E%D7%A5&gclid=Cj0KCQjw_4-SBhCgARIsAAlegrUcwBDaUn3Aa_3bfkr6hR3OVK-0uLU3115B8zCLahEqL6u01iXCj80aAmYdEALw_wcB

כיפה:

https://www.kipa.co.il/passover/sell.asp

צהר:

https://www.tzohar.org.il/?page_id=16852

גמ"ח המזון של יהושע צימרמן – ישמח לקבל כל חמץ בחבילה סגורה שלא פג תוקפו. ניתן להביא את החמץ לבית של יהושע צימרמן (רחוב אדירים 475), ולהניחו במחסן הפנלית שבצד שמאל.

 

הכשרת המטבח והכלים לפסח

האיסור לאכול חמץ בפסח הוא חמור במיוחד. גם אוכל שהתערבבה בו כמות קטנה של חמץ בפסח, או שקיבל טעם מחמץ בפסח, נאסר באכילה. לכן מקפידים מאוד שהמטבח בו מכינים את האוכל בפסח יהיה נקי לגמרי מחמץ ממשי, אפילו פירור. מוצרים שאינם כשרים לפסח עלולים להכיל כמויות קטנות של חמץ – אין להשתמש במוצרים כאלו בפסח, או להחזיקם במטבח. בנוסף, מקפידים שלא יהיה טעם של חמץ מובלע בכלים ובמשטחים בהם מכינים ואוכלים את האוכל בפסח. כלים ומשטחים בולעים את טעם החמץ שבהם, אם החמץ חם, או חריף, או הונח בהם למשך זמן רב (24 שעות). יש כלים שקשה או בלתי אפשרי להוציא מהם את טעם האיסור – בכלים כאלה אין להשתמש בפסח, אם השתמשו בהם במשך השנה לחמץ. כך לדוגמה – כלי חרס ותבניות אפייה. אבל כלים אחרים ניתן להכשיר באופנים שונים. אופן ההכשרה של הכלים נקבע לפי האופן בו הכלי בלע את החמץ – "כבולעו כך פולטו". לכן, כלים שבלעו חמץ בתהליך של בישול (כגון סיר, מצקת) יפלטו את החמץ באותו אופן (="הגעלה" – הכנסת הכלי למים רותחים). כלים שבלעו חמץ במגע עם אוכל חם (לא על האש, כגון כף שאוכלים איתה מרק) יפלוט חמץ באותו אופן (="עירוי" – שפיכת מים רותחים על הכלי). כלים שבלעו חמץ בחום גבוה, ללא נוזלים (כגון מחבת, שיפוד, תבנית אפייה) יוכשרו ע"י אש ("ליבון חמור" – חימום עד שניתזים ניצוצות מהכלי). לפי השולחן ערוך, קובעים את אופן ההכשרה של הכלי לפי השימוש הרגיל שלו, ומתעלמים משימוש נדיר. ואילו לפי הרמ"א, לוקחים בחשבון גם שימוש נדיר. לדוגמה – מזלג, שבדרך כלל אוכלים בו אוכל קר ורק לעתים רחוקות בוחשים בו אוכל על האש. לספרדים שנוהגים כשולחן ערוך מספיק לשטוף את המזלג שטיפה יסודית. ואילו לאשכנזים שנוהגים כרמ"א צריך להגעיל אותו בגלל השימוש הנדיר.

הערה נוספת: יש שני הבדלים חשובים מבחינת הכנת הכלי להכשרה, בין הגעלה לבין ליבון: צריך להפסיק את השימוש בכלי לחמץ 24 שעות לפני ההגעלה. בנוסף, צריך לנקות את הכלי היטב מכל חלודה או לכלוך שדבוק (כגון בין ידית לבין הסיר, או בין קת ללהב הסכין). ואילו כשמלבנים כלי – אין צורך בהכנות האלו. אגב, כלי שהכשרו ע"י הגעלה, ניתן להכשירו גם ע"י ליבון קל (חימום שיכול לשרוף קש או נייר, כגון חום גבוה של תנור). לפעמים יותר נח להכשיר כלי בליבון קל מאשר בהגעלה – פשוט מכניסים לתנור על חום גבוה לחצי שעה וזהו.

לפני שנפשוט על המטבח חשוב מאוד לשים לב: ונשמרתם מאוד לנפשותיכם – להיזהר ולנקוט בכל אמצעי הזהירות כשמשתמשים בחומרי ניקוי חריפים, כשמפרקים מכשירי חשמל, וכששופכים מים רותחים.

מחבת, תבנית אפייה – צריך ליבון חמור. בדרך כלל אי אפשר היות ויתקלקלו בליבון כזה – לכן מומלץ לקנות מיוחד לפסח.

סיר, מצקת – הגעלה

תנור, רשת – היות והאוכל לא נוגע בתנור עצמו מספיק ליבון קל! כלומר – לנקות משאריות ממשיות של חמץ, ואז להפעיל בחום גבוה לחצי שעה.

כיריים – חצובות: ליבון קל / לכסות בנייר אלומיניום. שטח הכיריים שמתחת לחצובות: אין צורך להכשיר, שהרי האוכל אינו בא במגע עם המשטח. אם חוששים שמא ייפול לשם אוכל חם, ויאכלנו בטעות – ניתן לכסות בנייר אלומיניום.

מיחם וקומקום חשמלי – אם יש חשש שבמשך השנה נגע בו חמץ כשהיה חם, יש להגעיל (גם את המכסה). לשם כך צריך להסיר לפני כן את שכבת האבנית.

פלטת שבת חשמלית – לנקות היטב ולצפות בנייר כסף.

מכסה של מנגל גז – להדליק את המנגל על החום הכי גבוה (=ליבון קל).

סיר פויקה – הגעלה. בפועל הרבה יותר קל לעשות ליבון קל.

מגש של כיסא תינוק – אם רגילים להניח עליו אוכל חם, צריך להגעיל או לכסות.

מקרר – לנקות היטב משאריות ממשיות של חמץ. פירורים בחורי האוורור שאין דרך להגיע אליהם ואין חשש שיפלו לתוך האוכל בפסח, גם אם נראים לעין, אין צורך לבער.

ארונות – כמו מקרר.

שולחנות – כמו מקרר. היות ואוכלים על השלחן יש לכסות אותו בפסח.

מדיח כלים – יש הרבה דעות. לעניות דעתי אם מנקים היטב מחמץ ממש (לשים לב במיוחד לפילטר ולמתקן לסכו"ם), מחכים 24 שעות, ואז מפעילים ללא כלים על החום הכי גבוה עם חומר ניקוי – ניתן להשתמש בו אח"כ בפסח.

מיקרוגל – גם כאן יש הרבה דעות. הצעתי: לנקות היטב, להגעיל את הצלחת המסתובבת (או להניח עליה קרטון וכד'), לחמם בתוך המיקרו כוס מים עד לרתיחה, ואז ניתן להשתמש בו בפסח בתנאי שמכסים את האוכל בכיסוי כשמחממים אותו.

כיור – אין צורך להכשיר היות ואין אוכלים מהכיור. אבל אם רוצים לשטוף שם כלים במים חמים, או אם חוששים שמא ייפול לשם אוכל חם בפסח ויבוא לאוכלו, יש להכשיר. לנוהגים כשולחן ערוך מספיק לשטוף היטב. לנוהגים כרמ"א זה לא מספיק. הפתרון הפשוט ביותר זה לקנות כיור פלסטיק שמתלבש בתוך הכיור הקיים. אם בכל זאת רוצים להכשיר – אם הכיור עשוי חרסינה אין דרך להכשיר, אם עשוי נירוסטה ניתן להגעיל. יחכה 24 שעות מהשימוש האחרון בחמץ, ירתיח מים בקומקומט וישפוך אותם לתוך הכיור בעודם רותחים ממש. יש לוודא שהמים הרותחים נגעו בכל נקודה בכיור בעודם רותחים.

שיש – הפתרון הפשוט ביותר הוא לכסות עם נייר אלומיניום עבה. להיזהר מאוד לא להיחתך! מי שרוצה בכל זאת להכשיר – ניתן להגעיל. מעיקר הדין מספיק להגעיל ע"י "עירוי מכלי ראשון" (=שפיכת מים רותחים ישירות מהכלי בו הם הורתחו) על השיש. ינקה היטב חריצים, יחכה 24 שעות מהשימוש האחרון, ישפוך מים רותחים מקומקום על השיש. יש לוודא שכל נקודה בשיש באה במגע עם מים רותחים (מבעבעים). לשם כך ניתן להשתמש בקומקום המחובר כל העת לחשמל ומרתיח את המים הנשפכים (ללחוץ ברצף על כפתור ההרתחה). לעתים צריך לעצור, לייבש את השיש ולהמשיך, שכן המים מתקררים על גבי השיש ומקררים את המים הנוספים ששופך. יש מחמירים להגעיל ממש, לשם כך צריך לחמם ברזל או אבן על הגז, ולמשוך אותו על פני השיש בעזרת פלייר תוך כדי שפיכת המים.   

סכו"ם – צריך להגעיל. לזכור לנקות היטב לפני כן. אם לסכו"ם יש ידיות לא תמיד אפשר לנקות. בנוסף אם יש ידיות פלסטיק לפעמים אי אפשר להגעיל כי לא יעמדו בחום.

צלחות, כוסות – אם השתמשו רק לאוכל קר אין צורך להכשיר, מספיק לשטוף היטב. אם השתמשו לאוכל חם, צריך להכשיר. חרס: אי אפשר להכשיר. זכוכית: לספרדים אין צורך להכשיר, מספיק לשטוף. לאשכנזים אי אפשר להכשיר זכוכית, כמו חרס, אא"כ עשוי מזכוכית מחוסמת (=פיירקס) שאז יש אשכנזים שמקילים (ויש שמקילים רק אם מגעיל שלוש פעמים, ובשעת הדחק יש מכשירים לשימוש בצונן ע"י שרייה במים שלושה ימים רצופים תוך החלפת המים כל 24 שעות).

למעשה – הגעלת (וליבון) כלים תתקיים ביום שני, י"ב ניסן, 3/4, 15:00 – 22:30, בבריכה. כל משפחה שמגעילה צריכה לשלם 15 ₪. במקום ההגעלה תוצב קופה, וניתן לשים בתוכה את התשלום או רשימת חיוב דרך מיסי הישוב. לא יהיה פיקוח על גביית התשלום, ומי שמתקשה לשלם מכל סיבה שהיא מוזמן בשמחה לבוא ולהגעיל את כליו, בלי צורך לנמק או לבקש רשות לכך.
 

ניקיון הבית לפסח

בניגוד למטבח, בשאר הבית אין צורך לנקות בכזו יסודיות, היות ואין חשש שיבוא לאכול את הפירורים הקיימים. עוברים על איסור "בל ייראה ובל יימצא" רק בחמץ שהוא אוכל בעל חשיבות, כגון חתיכת בייגלה – פירורים אינם כלולים באיסור. אומר שוב, בקול גדול: מותר שיהיו פירורי חמץ בבית בפסח. אין בכך כל איסור. בנוסף, החובה לנקות היא רק במקומות שרגילים להכניס בהם חמץ. לכן ארון מצעים אין צורך לנקותו או לבודקו (אא"כ יש לחשוש שילדים קטנים הכניסו לתוכו חמץ). המקומות (מחוץ למטבח) בהם סביר להניח שמכניסים חמץ, ואותם צריך לנקות ולבדוק: מכונית, מקומות שרגילים לאכול בהם (כגון סלון), משחקי ילדים (לחיסכון בזמן – מומלץ לכבס בתוך רשת או ציפית), תיקים, ערכת קפה, כיסי בגדים (תלוי בהרגלי השימוש של בני הבית), מקומות בהם ילדים קטנים מסתובבים עם אוכל.

הערה נוספת: יש דברים שמניחים על השלחן יחד עם אוכל. כגון – ספרי קודש, ברכונים וכד'. חפצים אלה יש לנקות היטב (ברמת ניקיון הקפדנית של המטבח) אם רוצים להניחם על שלחן האוכל בפסח. לכן עדיף לסגור ברכונים עם כלי החמץ, ולא להניח על השלחן קלפי משחק או ספרי קודש (אם רגיל להניחם על השלחן כשיש עליו פירורים במשך השנה).

קטניות, תרופות וקוסמטיקה

מותר להחזיק בבית את כל הנ"ל בפסח, גם לנוהגים שלא להשתמש בהם. אין צורך לבער או למכור, מלבד תרופות ממותקות, כגון כדורי מציצה, שם יש מקום להחמיר.

ולגבי השימוש בהם:

קטניות – תלוי במנהג. מי שנוהג לאכול יאכל, ומי שלא – לא, אא"כ זה מצב של דיעבד, שכבר התערבבו הקטניות במאכל ואינן ניכרות בו. כגון אם מתארח אצל מישהו שנוהג לאכול קטניות, לא יאכל אורז בעין, אבל יכול לאכול תבשיל גם אם יש בו מרכיבים מקטניות. כמו כן ניתן לקנות ולאכול מוצרים שיש בהם שמן קטניות, לפי שזה כבר דיעבד – המוצר כבר קיים והקטנית איננה בעין.  

תרופות – תרופות מרות אינן ראויות למאכל כלב, ולכן מותר להשתמש בהן גם אם יש בהם רכיבי חמץ. תרופות שהומתקו, ויש בהן רכיבי חמץ, מותרות לחולה שיש בו סכנה אך לא לחולה שאין בו סכנה. משחת שיניים בדרך כלל מותאמת במכוון לטעמם של בני אדם, ולכן צריך שיהיה הכשר לפסח, שמא יבלע מהמשחה.

קוסמטיקה – בדרך כלל איננה ראויה למאכל כלב, ולכן מותרת בשימוש חיצוני.

 

בדיקת, ביטול וביעור חמץ

בדיקת חמץ – בתחילת ליל ארבעה עשר בניסן (הלילה שבין שלישי לרביעי, 4/4) בודקים את החמץ. יש לנקות ולסדר את הבית לפני כן באופן שיקל על הבדיקה עצמה, אך אין לסמוך על הניקיון הזה כתחליף לבדיקה. בודקים בעזרת אור של נר, מלבד המקומות בהם א"א לבדוק ע"י נר בגלל חשש מדליקה או מטפטוף שעווה, ואז יבדוק לאור פנס או תאורה אחרת. יש נוהגים לפזר בבית חמץ על מנת שיהיה מה למצוא בבדיקה – כדאי להיזהר, להכין רשימה של המקומות בהם הונח החמץ, ולהניח אותו באופן כזה שלא יתפורר ויתפזר. את החמץ שנמצא בבדיקה, וכן כל חמץ נוסף ששומרים לאכילה למחרת, יש להניח במקום שמור היטב לאחר הבדיקה.

ביטול חמץ – לאחר הבדיקה מבטלים את החמץ שלא מצאנו בבדיקה. מטרת הביטול היא שלא לעבור על בל ייראה ובל יימצא, אם חמץ זה יימצא בפסח.

ביעור חמץ – ביום י"ד בניסן (יום רביעי, 5/4) שורפים את החמץ שנותר (עד לשעה 11:38, סוף זמן הביעור). בעיקרון ניתן לשרוף את החמץ עד חצות היום ממש (12:42), אבל נהגו לשרוף מוקדם יותר. הסיבה לכך מורכבת: הרי נוהגים לבטל את החמץ שוב בשעת הביעור. מקפידים לבטל אותו רק לאחר שמסיימים לשרוף אותו (שהרי אם נבטל אותו לפני כן, נמצא ששרפנו חמץ שכבר התבטל). והיות וניתן לבטל את החמץ רק עד 11:38 (שכן אח"כ הוא כבר נאסר בהנאה ואיננו נמצא ברשותנו כדי שנוכל לבטלו), דאגו לסיים את שריפת החמץ לפני שעה זו. יש להקפיד שהחמץ יישרף לגמרי לפני שמבטלים אותו.

סוף זמן אכילת חמץ – 10:34. אחרי שעה זו אסור לאכול חמץ.

 

מצאתי חמץ בבית בפסח – מה עושים?

בעיקרון יש לשרוף את החמץ. אם החמץ נמצא בשבת או ביום טוב מכסים אותו בכלי ובמוצאי שבת / יו"ט שורפים. אבל בדרך כלל מכירת חמץ כוללת גם חמץ ששכחנו להכניס לארון הסגור, ולכן אם מכרתם חמץ – נראה שאין צורך לשרוף, ואולי אפילו אסור (כי זה בבעלות הגוי), אלא יש להכניס את זה למקום בו נמצאים דברי החמץ שנמכרו לגוי.

 

חמץ שעבר עליו הפסח

באופן כללי, חמץ שהיה ברשותו של יהודי בפסח, כך שעבר עליו בבל ייראה ובבל יימצא, נאסר בהנאה גם אחרי פסח. לכן, לפני שקונים חמץ אחרי פסח, יש לוודא שחמץ זה אכן נמכר לפני פסח לגוי. 

 

הזמנים החשובים

סוף זמן אכילת חמץ (גר"א)           10:34

סוף זמן ביעור (גר"א)                   11:38

סוף זמן אכילת מזונות                  15:54

חצות יום ולילה                            12:42

 

אברהם בלידשטיין 0545558427 blidaypt@gmail.com