קהילת תקוע היקרה,
הרבה דברים קורים
וזה כיף וממלא ומשמח.
והמון מזה בזכותכם – התושבים שמרימים אלי טלפון (או וואטסאפ) ומרימים אירוע או פרויקט שחשוב להם.
הפעם לא אעשה סקירת רוחב אלא אצלול לעומק של נושא חשוב, שעלה ועולה בשיחות עם תושבים ופניות אישיות אליי בוואטסאפ או בשבילים. אקרא לזה "תרבות נגישה" במובן של נגישות כלכלית.
תכף אפרוש בפניכם את התפיסה שלי בעניין, אבל לפני ההסבר על התפיסה, כמה נתונים חשובים בהקשר:
בחודשים ינואר-נובמבר 2021 התקיימו 68 אירועים של תרבות תקוע (נספרו רק אירועים חיים ולא אירועים מקוונים)
מתוכם 34 אירועים חינמיים
המחיר הממוצע ל-34 האירועים האחרים עומד על קצת פחות מ-30 ש"ח לאדם (לצורך הממוצע השתמשתי במחיר של המכירה המוקדמת, אם הייתה כזו, ולא במחיר המלא. נראה לי פייר).
כרכזת תרבות של היישוב חשוב לי שתהיה תרבות נגישה, בין אם זה הצגות ילדים, פעילות בחגים, הקרנות סרטים, סדנאות או כל דבר אחר. העניין הוא, שאירועים עולים כסף. תגידו: "אבל אנחנו משלמים מיסי יישוב".
נכון, יש תקציב תרבות שמגיע מכספי המיסים.
והנה עוד נתון: התקציב השנתי עומד על 150 אש"ח לכלל האירועים – חגים, שגרה ופסטיבלים (הסכום הזה לא כולל את יום העצמאות, שהוא אירוע גדול ועם נפח תקציבי משמעותי). לתפיסתי, את הסכום הזה שווה לחלק לאירועים רבים במהלך השנה, מאשר להוציא על 3 אירועים כל השנה. כך יוצא שהמימון להופעות גדולות ומוכרות תלוי בשיתוף פעולה עם מעגלים שונים. אם כבר שיתופי פעולה, הנה עוד נתון מעניין:
המימון שהגיע משיתופי פעולה עם המועצה, המתנ"ס, תיירות גוש עציון ומרכז האמנים מסתכם ביותר מ-150 אש"ח (תודות לשותפים נהדרים – יוחאי אפללו, משה ברוס ותחיה גודינגר).
כשיש תקציב, בין אם "פנימי" ובין אם "חיצוני", אפשר ואפילו צריך, לדעתי, לסבסד את מחיר הכרטיס, כך שכל ילד יוכל להגיע להצגה באמפי או לסדנה במרכז האמנים או להפנינג מתנפחים בקיץ, וכל מבוגר יוכל ליהנות ממופע של מוזיקה טובה או מפסטיבל של אמנות מפעימה, לפחות כמה פעמים בשנה. ואכן כך היה בכל מיני אירועים במהלך 2021.
אבל אם רוצים לעשות אירוע ואין לו מימון תקציבי ייעודי, אפשרי לקיים אותו במידה ומכירת הכרטיסים מכסה אותו. כשהבחירה היא בין לקיים אירוע על ידי מימון ממכירת כרטיסים או לא לקיים אותו, אני מעדיפה לקיים.
לדוגמא, אני אבחר שיהיה ערב שירי מחווה לפול סיימון במחיר של 50 ש"ח (במכירה מוקדמת), מאשר לא לקיים אותו. היה לי עוד יותר חשוב לקיים את האירוע הזה, שהיה יוזמה נפלאה של תושבים והופיעו בו כ-15 אמנים מקומיים על הבמה. אגב, במקרה הספציפי הזה, הכסף ממכירת הכרטיסים הלך ברובו אל האמנים, ועל אף המחיר ה(יחסית) גבוה היו הרבה אמנים ויצא שכל אחד מהם קיבל תשלום די סמלי.
החשיבה הזו עוד יותר תקפה באירועים שהם מופעים של אמנים מוכרים או כשהאירוע אינו ממומן. עוד לא יצא לי לעשות כאלו, אבל יש תכנונים לכמה דברים בקרוב, אני מקווה. מבחינתי, אם הופעה של האמן הזה עולה בירושלים 120 ש"ח, אפשרי שהיא תעלה פה 100 ש"ח, גם אם זה לא הסטנדרט שהקהילה רגילה אליו, כי כשהמופע פה קרוב ואין נסיעה הלוך וחזור ולא צריך לחפש חנייה, נשמע לי שזה שווה את זה [הבעיה היא רק שכולם רוצים בייביסיטר באותו ערב :)]
זה בגדול. אם יש שאלות, הסתייגויות, מחשבות או כל דבר אחר, אשמח מאוד לשמוע אתכם בנושא הזה כמו בנושאים אחרים.
בטור הבא אני מתכננת לצלול לנושא של "אירועים דתיים" ו"אירועים חילוניים", מקווה.
אם יש לכם מחשבות על זה- מוזמנים.
ועדכון אחרון קטנטן – לקראת תקציב 2022 ישבתי לסכם את אירועי השנה שחלפה ואני מקווה להציג גם לכם את הסיכום הזה בקרוב.
עד כאן להפעם,
יצא ארוך, אבל נראה לי חשוב.
להת',
אלה
