טור תרבות – תקועיתון 872 (פרשת וירא תשפ"ב)

קהילת תקוע האהובה,

אני לא יכולה לתאר לכם כמה רצף השגרה מבורך עבורי.
זה לא כי יש איזו הפוגה, האירועים שוטפים ונמצאים וחיים ובועטים.
אבל יש משהו ברצף הסתווי-חורפי שנעים לי.

מה על השולחן כרגע?
סדרת מפגשים של בר דעת, סדרת הצגות, סדרת סרטים, מופעי סלון, מופעי מחווה, אקסטטיק דאנס לנשים, מעגלי בוקר לגברים והרשימה עוד ארוכה.

גם כמובן שהתחלנו לחשוב על חנוכה.
שוב אני עומדת מול סימן שאלה מה יהיו ההנחיות, בעיקר בהקשר של הילדים.
כרגע לצערי כל פעילות התרבות, לא משנה אם בפנים או בחוץ, ולא משנה איזו כמות משתתפים, דורשת "תו ירוק".
בהקשר של פעילויות לילדים מבחינתי זה כרגע אומר שאני בעוצר, כי נשמע לי לא סביר לעשות בדיקות לילדים בשביל הצגה או סדנה. כמובן שמנסה לחשוב על דברים שהם ללא התקהלות, אבל זה לא כזה פשוט אחרי שנה וחצי כאלו. בסוכות מצאנו את הפתרון של המשחק "האוצר זה פה" ברחבי היישוב. אבל מדובר עכשיו על חנוכה, וכנראה יהיה גשום וקר. אז זה אומר רק פעילות ביתית, וטרם עלה במוחי רעיון גאוני ולא מתחשק לי במיוחד לחזור לימי הזום. אם יש לכם איזו הברקה, אשמח מאוד שתשתפו אותי.

ועוד עניין קטן-
אני פוגשת מדי פעם אנשים בשבילים (האמת בעיקר נשים) שאומרות לי – "אני לא מבינה איך את רק בחצי משרה. זה לא בסדר". ואני רוצה לומר על זה שדווקא זה כן בסדר. אפילו ממש בסדר.
אסביר רגע-
בתפיסת התפקיד שלי, כפי שהסבירו לי כשהתראיינתי אליו, וכפי שאני חווה מהיומיום והשטח, המטרה שלי היא בעיקר לעזור לשטח לייצר לעצמו. שתושבים יחשבו, יזמו, יפיקו, ואני אתן להם קרקע וכנפיים. אחשוב ואתכנן איתם אם הם צריכים, אתן את הידע והניסיון שלי, אתקצב בהתאם למה שמתאפשר, אפרסם ואהיה שם לכל דבר ועניין.
זו תפיסה שרואה את המעורבות שלכם כדבר מרכזי ומשמעותי, ברמה הקהילתית. ברמה של היחד שלנו פה.
וכשהקהילה מעורבת ופועלת, יש לזה כמה יתרונות. קודם כל, האירועים מדויקים לרצונות והצרכים שיש בשטח, בלי גורם חיצוני שמכתיב מה כן ומה לא. בנוסף, התוצאה היא שפע ועושר אירועים, הרבה מעבר למה שיכולתי לעשות לבד.
כשזה ככה, עיקר התפקיד שלי הוא לנהל את התחום. להסתכל ממעוף ציפור, ליצור חיבורים שנראים לי שיכולים לקדם, וגם לעשות כל מיני מאחורי הקלעים של תשלומים ותקציבים והגשות וכל הדברים האלה שחייבים לעשות.
אז כן, יש לי עוד עבודה להצליח לכנס את זה לחצי משרה, מה שהיה קשה בשנה וחצי האחרונות בגלל חוסר הודאות המתמיד. אבל נראה לי שזה נכון, ואפשרי, ומקווה שבקרוב אמצא את הדרך לשם.

זו הייתה הצצה קצרה לאופן הפעולה מבחינתי.
ותמיד תמיד, אם יש לכם שאלות על אופן קבלת ההחלטות, על אופן ההתנהלות, על האירועים, או כל דבר אחר – אני כאן בשבילכם. אני מאמינה שאני פועלת הכי טוב שאני יכולה, ולכן פתוחה לענות על כל מה שתשאלו.

סתיו נעים,
אלה